1920 - האדריכל ריכרד קא...האדריכל ריכרד קאופמן מתכנן את הכפר1920 - האדריכל ריכרד קאופמן מתכנן את הכפרקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (3)
האדריכל ריכרד קאופמן
האדריכל קאופמן בעבודתו...
מראה הכפר 1937 בצורת האות עין...
מתכנן מושבי העובדים הראשונים, נהלל וכפר יחזקאל, היה האדריכל ומתכנן הערים ריכארד קאופמן, יליד פרנקפורט על המיין בגרמניה 1887. בראשית דרכו המקצועי ת 43 עבד אצל האדריכל מצנדורף בעיר ssenE. במלחמת העולם הראשונה שרת בצבא הגרמני בחזית הרוסית. זכה בתחרות תכנון העיר ראיגורוד באוקראינה. עבד במחלקת התכנון של העיר כיום אוסלו. בן 34 הוזמן על-ידי ד"ר רופין מההנהלה הציונית לשמש כארכיטקט ומתכנן בחברה לפיתוח ארץ ישראל 'הכשרת היישוב', ובשנת 1920 עלה לארץ והתיישב בירושלים. בהגיעו לארץ קבל עליו תכנון יישובים חדשים יש מאין, ללא הכורח להתחשב במערך אורבני קיים, בהתבסס על רעיון עיר הגנים האירופי וברגישות יוצאת דופן למאפייני השטח והטופוגרפיה. כדברי האדריכלית לוטה כהן 44 , האסיסטנטית של קאופמן מאז שנת 1921 : "מה שמצא בפלשתינה של ממשלת המנדט היה הרבה מאוד – ומעט מאוד; הוא מצא, לפני הכל, ארץ יפה להפליא ואוכלוסיה צעירה, גמישה ונכונה לשיתוף, אתגר ממשי לגבי אדריכל בונה ערים. מאידך לא היו בנמצא לא תכנון, לא חוקים ולא מוסדות-בקורת שיוכלו להיות לו לעזר... " בשנות ה- 20 המוקדמות, התקופה בה תכנן את כפר יחזקאל, תכנן עשרות יישובים נוספים, בהם מושב העובדים הראשון נהלל, שעלה לכפר שלושה חודשים בלבד לפני כפר יחזקאל, שכונות גנים )בחיפה שכונות הדר הכרמל, בת-גלים, נווה שאנן, כרמל מערבי, אחוזת הרברט סמואל, שכונות רחביה, בית הכרם בירושלים, 'עיר גנים', לימים רמ ת-גן, והקיבוצים תל-יוסף, גבע, עין חרוד. משלהי 1921 ועד לשנת 1927 שימשה כעוזרת אישית של קאופמן האדריכלית לוטה כהן שהיתה שותפה לתכנון עשרות יישובים . בראשית פעילותו כמתכנן התנועה הציונית, בשנת 1922 , יצא קאופמן לסיור מקצועי באירופה וביקר בשכונות גנים בגרמניה, באנגליה ובהולנד. הביקור חיזק את הכרתו בהתאמת חזון עיר הגנים לצרכי התנועה הציונית. במאמר שפרסם בעקבות הסיור התייחס לקשר האמיץ בין חזון הווארד לתכנון בא"י 46 : "...ודבר זה בא מתוך כוונה תחילה וחפץ ברור כי אכן זו מגמתה העקרית של עיר גנים כפי שחזה אותה בראשונה אבנעזר הווארד... ולגבי ארצנו לא תתואר שום צורה של התיישבות נאותה יותר מזו הן מבחינה מעשית והן מהבחינה הסוציאלית, הבריאותית, המוסרית והאמנותית. "
מתוך "סקר אתרי מורשת בכפר יחזקאל" מאת אדריכלית נעה שק, תיעוד, שימור ומחקר אדריכלי.
מציג פריט: - מתוך 3
האדריכל ריכרד קאופמן
קרא עוד
קרדיטים: בטינה אופנהיימר - id.lib.harvard.edu מתוך הויקיפדיה
האדריכל קאופמן בעבודתו
קרא עוד
קרדיטים: תמר הירדני (Transferred by Matanya/Originally uploaded by תמרה) - הארכיון הציוני
מראה הכפר 1937 בצורת האות עין
קרא עוד
קרדיטים: צילום של זולטן קלוגר digitool.haifa.ac.il נחלת הכלל
מתכנן מושבי העובדים הראשונים, נהלל וכפר יחזקאל, היה האדריכל ומתכנן הערים ריכארד קאופמן, יליד פרנקפורט על המיין בגרמניה 1887. בראשית דרכו המקצועי ת 43 עבד אצל האדריכל מצנדורף בעיר ssenE. במלחמת העולם הראשונה שרת בצבא הגרמני בחזית הרוסית. זכה בתחרות תכנון העיר ראיגורוד באוקראינה. עבד במחלקת התכנון של העיר כיום אוסלו. בן 34 הוזמן על-ידי ד"ר רופין מההנהלה הציונית לשמש כארכיטקט ומתכנן בחברה לפיתוח ארץ ישראל 'הכשרת היישוב', ובשנת 1920 עלה לארץ והתיישב בירושלים.
בהגיעו לארץ קבל עליו תכנון יישובים חדשים יש מאין, ללא הכורח להתחשב במערך אורבני קיים, בהתבסס על רעיון עיר הגנים האירופי וברגישות יוצאת דופן למאפייני השטח והטופוגרפיה. כדברי האדריכלית לוטה כהן 44 , האסיסטנטית של קאופמן מאז שנת 1921 : "מה שמצא בפלשתינה של ממשלת המנדט היה הרבה מאוד – ומעט מאוד; הוא מצא, לפני הכל, ארץ יפה להפליא ואוכלוסיה צעירה, גמישה ונכונה לשיתוף, אתגר ממשי לגבי אדריכל בונה ערים. מאידך לא היו בנמצא לא
תכנון, לא חוקים ולא מוסדות-בקורת שיוכלו להיות לו לעזר... "
בשנות ה- 20 המוקדמות, התקופה בה תכנן את כפר יחזקאל, תכנן עשרות יישובים נוספים, בהם מושב העובדים הראשון נהלל, שעלה לכפר שלושה חודשים בלבד לפני כפר יחזקאל, שכונות גנים )בחיפה שכונות הדר הכרמל, בת-גלים, נווה
שאנן, כרמל מערבי, אחוזת הרברט סמואל, שכונות רחביה, בית הכרם בירושלים, 'עיר גנים', לימים רמ ת-גן, והקיבוצים תל-יוסף, גבע, עין חרוד.
משלהי 1921 ועד לשנת 1927 שימשה כעוזרת אישית של קאופמן האדריכלית לוטה כהן שהיתה שותפה לתכנון עשרות יישובים .
בראשית פעילותו כמתכנן התנועה הציונית, בשנת 1922 , יצא קאופמן לסיור מקצועי באירופה וביקר בשכונות גנים בגרמניה, באנגליה ובהולנד. הביקור חיזק את הכרתו בהתאמת חזון עיר הגנים לצרכי התנועה הציונית. במאמר שפרסם
בעקבות הסיור התייחס לקשר האמיץ בין חזון הווארד לתכנון בא"י 46 : "...ודבר זה בא מתוך כוונה תחילה וחפץ ברור כי אכן זו מגמתה העקרית של עיר גנים כפי שחזה אותה בראשונה אבנעזר הווארד... ולגבי ארצנו לא תתואר שום צורה של
התיישבות נאותה יותר מזו הן מבחינה מעשית והן מהבחינה הסוציאלית, הבריאותית, המוסרית והאמנותית. "
מתוך "סקר אתרי מורשת בכפר יחזקאל" מאת אדריכלית נעה שק, תיעוד, שימור ומחקר אדריכלי.