בן שרה ושבתאי. נולד בב' בטבת תרע"ז (27.12.1916) בקורדובה שבארגנטינה. את שנות ילדותו הראשונות בילה בבית סבו ודודו במושבה מוזסוויל. בשנת 1922 החליטו הוריו לעלות לארץ ישראל. לאחר קשיים מרובים הגיעו לארץ והתיישבו בחיפה, בה היו מראשוני שכונת הדר הכרמל. לאחר מכן התנחלה המשפחה בתל עדשים ובשנת 1928 התיישבו במושב כפר יחזקאל. הרצל למד בבית הספר במושב והתבלט בשקידה על לימודיו ובחריצות בעבודת האדמה. שנתיים עבד והשתלם במכון הזואולוגי של י. מרגולין בתל-אביב את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. עם סיום לימודיו חזר לעבוד במשק בכפר יחזקאל. הוא היה חסון, גבה-קומה ועז רוח ועם זאת חרוץ בעבודת משקו, מסור לתפקידי השמירה בלילות ולפעילותו הציבורית. אהבתו העזה לטבע באה לידי ביטוי בדברים שכתב במחברותיו: "... העבודה היא הקשר היחיד בינינו ובין הטבע... עם שאינו מחובר אל הטבע ואל הארץ אינו יכול להחזיק מעמד, כי הטבע הוא המושל בנו". והסופר אליעזר שמאלי אומר עליו: "... כי אוהב צמחים ובעלי חיים היה, מושרש בנימי נפשו וליבו בטבע ארצו וכפרו". הרצל נטל חלק פעיל גם בשמירה ובהגנה על שדות באזור כולו. ביום כ"א בסיוון תרצ"ח (20.6.1938) השתתף בסיור נוטרים-רוכבים בשדות אבלק שמצפון לקבוצת גבע, ליד המושב כפר יחזקאל. הסיור הותקף על ידי ערבים מן המארב והרצל נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית הקברות שבכפר יחזקאל. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. אחיינו של הרצל - רועי רוטברג - נפל בנחל-עוז בשנת 1950, אחיין נוסף - שושו (יהושע) תבורי מיקנעם - נפל במלחמת ההתשה.

אנשי כפר יחזקאל הוציאו לזכרו חוברת ובה חומר מפרי עטו שלוקט ממחברותיו בידי בני הנוער במושב.