מעברת זרעין הייתה מעברה שהוקמה בשנת 1953, על שטח הכפר הערבי הנטוש זירעין (זרעין) מזרחית לצומת תל יזרעאל. היא שוכנה בכ-200 משפחות עולים בעיקר עולים מיוצאי עיראק, איראן וכורדיסטן והתגוררו בה על-פי הערכה כ-800 נפש.
כמו במעברות אחרות באזור, רוב העולים הבוגרים במעברה עבדו ביעור ובעבודות פיתוח ביערות הקק"ל. חלק מאנשי המעברה עבדו בחקלאות בקיבוץ יזרעאל הסמוך ובקיבוצים ובמושבים נוספים בסביבה. תושבי המעברה עבדו בעבודות שונות בקיבוצים באזור: בית אלפא, עין חרוד, תל יוסף ועוד. עבודות דוגמת קטיף, עבודות משק, נגרות, שירותים שונים בקיבוצים ועוד.
בשנת 1956 חוסלה המעברה באופן רשמי חלק מתושביה עברו להתגורר ביישובי התענך. חלק עברו לעפולה ולמקומות אחרים בארץ. בין המתגוררים במעברת זרעין, יצחק מרדכי לימים אלוף בצה"ל ושר בממשלות ישראל שהתגורר כילד במעברה זו במשך כשנתיים.
מעברת זרעין הייתה מעברה שהוקמה בשנת 1953, על שטח הכפר הערבי הנטוש זירעין (זרעין) מזרחית לצומת תל יזרעאל. היא שוכנה בכ-200 משפחות עולים בעיקר עולים מיוצאי עיראק, איראן וכורדיסטן והתגוררו בה על-פי הערכה כ-800 נפש.
כמו במעברות אחרות באזור, רוב העולים הבוגרים במעברה עבדו ביעור ובעבודות פיתוח ביערות הקק"ל. חלק מאנשי המעברה עבדו בחקלאות בקיבוץ יזרעאל הסמוך ובקיבוצים ובמושבים נוספים בסביבה. תושבי המעברה עבדו בעבודות שונות בקיבוצים באזור: בית אלפא, עין חרוד, תל יוסף ועוד. עבודות דוגמת קטיף, עבודות משק, נגרות, שירותים שונים בקיבוצים ועוד.
בשנת 1956 חוסלה המעברה באופן רשמי חלק מתושביה עברו להתגורר ביישובי התענך. חלק עברו לעפולה ולמקומות אחרים בארץ. בין המתגוררים במעברת זרעין, יצחק מרדכי לימים אלוף בצה"ל ושר בממשלות ישראל שהתגורר כילד במעברה זו במשך כשנתיים.