לקראת גיוס ו/או הליכה לשנת שרות ומכינה (ואחר כך שרות צבאי) בנות ובני כפר יחזקאל - 29.6.3024
ערב טוב לכם בוגרי ובוגרות י"ב הורים, סבים וסבתות משפחות יקרות וקהילת כפר יחזקאל.
התברכנו בכם ובכן צעירים וצעירות נהדרים.
זכינו לגדול עמכם כאן בכפר לראותכם צומחים וגדלים, משחקים בגן המשחקים, בארגז החול כמו גורי חתולים, מתנסים בחיים בחברה אנושית מגוונת, מתרסקים עם אופניים שלוש גלגלים ושותים את כל המים בבריכה.
ליוונו אתכם בהתרגשות ובשמחה לכיתה א' ולכיתה ז'.
לכיתה י' כבר פחות רציתם שנבוא, אז עמדנו והתבוננו מרחוק וראינו אתכם הולכים ומפלסים את הדרך הייחודית לכם בעולם.
עברנו יחד משימות בר ובת מצווה , ועוד חוויות רבות, משפחתיות וכלליות שכולן יחד תרמו להתפתחותכם ולבחירות שתבחרו בחייכם.
יש כמה מסורות נהדרות בכפר שנכון לשים עליהם פרוזקטור גדול : גם כדי לומר תודה והערכה לכם שכבה נהדרת, גם לשכבות הקודמות לכם, ולכלל המעורבים המובילים הקהילה שתורמים מידי יום כבר שנים.
1. כל מסיימי ומסיימות י"ב בכפר הולכים לשרות צבאי, כל אחד ואחת על פי יכולותיו כישרונותיו התאמתו ורצונותיו. וכידוע זה לא מובן מאיליו בחברה שלנו שבנים ובנות, ללא כל תהיות וספקות מתנדבים לשרות צבאי משמעותי.
במציאות כיום האמירות להגן על המדינה ולשמור על הבית אינן מטאפורות ממלחמות רחוקות. זה נוכח כאן, קרוב , חשוב, משמעותי וקיומי מאוד.
אסור שנראה זאת כמובן מאיליו שבנים ובנות כולם בצורה שווה ילכו לשרת ולתרום לחברה ולמדינה.
• ועל כך תודה לכם ותודה להוריכם.
2. מסורת נוספת בכפר – שנת שרות – שנת התנדבות.
• מכל מחזור בכפר הולכים רבים מאוד לשנת שרות או למכינה. שנת עזרה ונתינה. ואחריה לשרות צבאי שלם.
• בחרתם ללכת לעוד שנה שלמה של תרומה ערכית לחברה. להתנדב עם נוער, עם אוכלוסיות שגורלן לא שפר עליהן, להתנדב בחקלאות, בהדרכה ועוד משימות גדולות וחשובות. זו תרומה עצומה לחברה ולמדינה, תרומה לחוסן, וללכידות החברתית המאותגרת כעת.
• המגזר שלנו – מבני העיר, העיירות והמרחב הכפרי – תורם תרומה ערכית ומשמעותית לחברה בצבא ובשנות שרות. עושה זאת ללא סיסמאות גדולות, ללא הנחות, הסדרים או קיצורים.
תורמים לחברה כי כך זה ראוי, תורמים כי זה הדבר שנכון לעשות.
• אתם מקיימים בפועל ובמעשה שלכם את דרך ארץ קדמה לתורה, ודאגה לחלש, ליתום, לגר לאלמנה, לחקלאי בעיבוד שדותיו, ובשמירה על גבולות המדינה ואזרחיה.
ערכים אלו הם לא רק פסוקים בתורה, הם החיים עצמם, והפעולות שאתם בוחרים לעשות מבטאות את הערכים עליהם גדלתם. – וזו תורה גדולה וחשובה.
3. מסורת נוספת ראויה לציון היא מסע כפח"ז – מסורת מתוות דרך ואהבת הארץ ונופיה.
מסורת שיצרה קשר בינ-דורי בין ילדינו מכל המחזורים והפכה אותם כולם לקהילה משמעותית אחד לשני ולשניה.
על מסורת זו מגיעה תודה ענקית לכל המעורבים בה כבר שנים - ועדת נוער והורים מתנדבים. זכו ילדינו לחוויה משמעותית, מבגרת ומצמיחה. ואנו ההורים זכינו בתמונות יפות לאלבום.
• וכאן המקום לומר תודה לכל מי שהיה לאורך הדרך... מדריכים, מדבים ומדביות , גרעינירים, גרעינריות, ועדת נוער, ועד מקומי וועד האגדוה החקלאית, הורים מתנדבים לאורך כל הדרך – תודה רבה לכולכם.
הרבה דימויים ניתנו לשלב זה בחיים. - יציאת הנער והנערה מבית הוריו למסלול חייו.
שלב לא פשוט לכם וגם לא לנו ההורים.
בעולם תקין הייתי אומר שזה המהלך הנכון. הגוזל והגוזלית ? פורסים כנפיים , ככה צריך להיות, אנו ההורים נמשיך להיות עבורכם בסיס איתן , בית חם ואוהב. מקום לחזור אליו תמיד - לנוח, לאכול, לשוחח , לחשוב , לאגור כוחות ולהמשיך במסעכם.
בימים רגילים זה אכן טבעי ונכון, מגיע השלב ללכת הלאה, לפלס במו ידכם את עתידכם, להמשיך ולברר עם עצמכם את ערככם בתוך אתגרי החיים, להתמודד במסעות בטירונות, ובאתגרי ההתנדבות בשנת השרות. מעכשיו תהיו רוב הזמן עם עצמכם ועם קהילת המשמעות החדשה שלכם המחלקה בצבא או הקומונה בשנת השרות ובמכינות.
לצער כולנו אנו נמצאים בימים שאינם רגילים – חטופים, חטופות, פליטים בארצם [מהדרום והצפון] ומלחמה קשה.
אנו המבוגרים מורישים לכם חברה ישראלית שסועה ומפולגת שהאמון בין מרכיבה עומד במבחן גדול, השוויון והשותפות בנטל המלחמה והעבודה הפכו בימים אלו לצורך משמעותי וקיומי. כולנו מקווים שיחד עמכם נבריא את החברה המשותפת לכולנו.
מאחלים לכם שהמסגרות החדשות בהן תשולבו יהיו טובות עבורכם, שיהיו תומכות, ומצמיחות, אוהבות ומחבקות,
וגם דורשות לקיחת אחריות, והשקעה פיזית ונפשית. ומאחלים לכם שתצליחו בכך.
אתם יוצאים לדרככם כשבחוץ יש מלחמה ואי וודאות. זה בוודאי מורכב עבורכם, וזה מורכב גם עבורנו. אתם יוצאים לדרככם מלווים בכאבי בטן שבצידם גם רצון אמיתי לתרום, לרפא ולתקן את החברה שלנו.
אנו ההורים והמשפחות כולן, למרות הדאגה תומכים בכם, ואתם תלכו בראש מורם.
לסיום :
תודה על היותכם,
תודה על מי שאתם שמחים, סקרנים, יפים וטובים.
תודה גדולה על מה שבחרתם לעשות למען הכלל,
תשמרו על עצמכם, תעזרו ותדאגו אחד לשני ולשניה, היו טובים ושקולים במעשיכם. שמרו על אנושיותכם גם בעיתות מאתגרות [שמירה זו תשמור עליכם בהמשך]
תמשיכו לחלום על עבודה, טיולים ולימודים, על תקווה לחיים טובים ולשלום.
בהצלחה לכם אהובים ואהובות שלנו.
צאו בשלום ושובו לשלום
ונקווה כולנו שהחטופים כולם.ן ישובו גם כן בשלום
, בשם כל הורי המחזור
איתי יבין , אבא של רות
30.6.2024
ערב טוב לכם בוגרי ובוגרות י"ב הורים, סבים וסבתות משפחות יקרות וקהילת כפר יחזקאל.
התברכנו בכם ובכן צעירים וצעירות נהדרים.
זכינו לגדול עמכם כאן בכפר לראותכם צומחים וגדלים, משחקים בגן המשחקים, בארגז החול כמו גורי חתולים, מתנסים בחיים בחברה אנושית מגוונת, מתרסקים עם אופניים שלוש גלגלים ושותים את כל המים בבריכה.
ליוונו אתכם בהתרגשות ובשמחה לכיתה א' ולכיתה ז'.
לכיתה י' כבר פחות רציתם שנבוא, אז עמדנו והתבוננו מרחוק וראינו אתכם הולכים ומפלסים את הדרך הייחודית לכם בעולם.
עברנו יחד משימות בר ובת מצווה , ועוד חוויות רבות, משפחתיות וכלליות שכולן יחד תרמו להתפתחותכם ולבחירות שתבחרו בחייכם.
יש כמה מסורות נהדרות בכפר שנכון לשים עליהם פרוזקטור גדול : גם כדי לומר תודה והערכה לכם שכבה נהדרת, גם לשכבות הקודמות לכם, ולכלל המעורבים המובילים הקהילה שתורמים מידי יום כבר שנים.
1. כל מסיימי ומסיימות י"ב בכפר הולכים לשרות צבאי, כל אחד ואחת על פי יכולותיו כישרונותיו התאמתו ורצונותיו. וכידוע זה לא מובן מאיליו בחברה שלנו שבנים ובנות, ללא כל תהיות וספקות מתנדבים לשרות צבאי משמעותי.
במציאות כיום האמירות להגן על המדינה ולשמור על הבית אינן מטאפורות ממלחמות רחוקות. זה נוכח כאן, קרוב , חשוב, משמעותי וקיומי מאוד.
אסור שנראה זאת כמובן מאיליו שבנים ובנות כולם בצורה שווה ילכו לשרת ולתרום לחברה ולמדינה.
• ועל כך תודה לכם ותודה להוריכם.
2. מסורת נוספת בכפר – שנת שרות – שנת התנדבות.
• מכל מחזור בכפר הולכים רבים מאוד לשנת שרות או למכינה. שנת עזרה ונתינה. ואחריה לשרות צבאי שלם.
• בחרתם ללכת לעוד שנה שלמה של תרומה ערכית לחברה. להתנדב עם נוער, עם אוכלוסיות שגורלן לא שפר עליהן, להתנדב בחקלאות, בהדרכה ועוד משימות גדולות וחשובות. זו תרומה עצומה לחברה ולמדינה, תרומה לחוסן, וללכידות החברתית המאותגרת כעת.
• המגזר שלנו – מבני העיר, העיירות והמרחב הכפרי – תורם תרומה ערכית ומשמעותית לחברה בצבא ובשנות שרות. עושה זאת ללא סיסמאות גדולות, ללא הנחות, הסדרים או קיצורים.
תורמים לחברה כי כך זה ראוי, תורמים כי זה הדבר שנכון לעשות.
• אתם מקיימים בפועל ובמעשה שלכם את דרך ארץ קדמה לתורה, ודאגה לחלש, ליתום, לגר לאלמנה, לחקלאי בעיבוד שדותיו, ובשמירה על גבולות המדינה ואזרחיה.
ערכים אלו הם לא רק פסוקים בתורה, הם החיים עצמם, והפעולות שאתם בוחרים לעשות מבטאות את הערכים עליהם גדלתם. – וזו תורה גדולה וחשובה.
3. מסורת נוספת ראויה לציון היא מסע כפח"ז – מסורת מתוות דרך ואהבת הארץ ונופיה.
מסורת שיצרה קשר בינ-דורי בין ילדינו מכל המחזורים והפכה אותם כולם לקהילה משמעותית אחד לשני ולשניה.
על מסורת זו מגיעה תודה ענקית לכל המעורבים בה כבר שנים - ועדת נוער והורים מתנדבים. זכו ילדינו לחוויה משמעותית, מבגרת ומצמיחה. ואנו ההורים זכינו בתמונות יפות לאלבום.
• וכאן המקום לומר תודה לכל מי שהיה לאורך הדרך... מדריכים, מדבים ומדביות , גרעינירים, גרעינריות, ועדת נוער, ועד מקומי וועד האגדוה החקלאית, הורים מתנדבים לאורך כל הדרך – תודה רבה לכולכם.
הרבה דימויים ניתנו לשלב זה בחיים. - יציאת הנער והנערה מבית הוריו למסלול חייו.
שלב לא פשוט לכם וגם לא לנו ההורים.
בעולם תקין הייתי אומר שזה המהלך הנכון. הגוזל והגוזלית ? פורסים כנפיים , ככה צריך להיות, אנו ההורים נמשיך להיות עבורכם בסיס איתן , בית חם ואוהב. מקום לחזור אליו תמיד - לנוח, לאכול, לשוחח , לחשוב , לאגור כוחות ולהמשיך במסעכם.
בימים רגילים זה אכן טבעי ונכון, מגיע השלב ללכת הלאה, לפלס במו ידכם את עתידכם, להמשיך ולברר עם עצמכם את ערככם בתוך אתגרי החיים, להתמודד במסעות בטירונות, ובאתגרי ההתנדבות בשנת השרות. מעכשיו תהיו רוב הזמן עם עצמכם ועם קהילת המשמעות החדשה שלכם המחלקה בצבא או הקומונה בשנת השרות ובמכינות.
לצער כולנו אנו נמצאים בימים שאינם רגילים – חטופים, חטופות, פליטים בארצם [מהדרום והצפון] ומלחמה קשה.
אנו המבוגרים מורישים לכם חברה ישראלית שסועה ומפולגת שהאמון בין מרכיבה עומד במבחן גדול, השוויון והשותפות בנטל המלחמה והעבודה הפכו בימים אלו לצורך משמעותי וקיומי. כולנו מקווים שיחד עמכם נבריא את החברה המשותפת לכולנו.
מאחלים לכם שהמסגרות החדשות בהן תשולבו יהיו טובות עבורכם, שיהיו תומכות, ומצמיחות, אוהבות ומחבקות,
וגם דורשות לקיחת אחריות, והשקעה פיזית ונפשית. ומאחלים לכם שתצליחו בכך.
אתם יוצאים לדרככם כשבחוץ יש מלחמה ואי וודאות. זה בוודאי מורכב עבורכם, וזה מורכב גם עבורנו. אתם יוצאים לדרככם מלווים בכאבי בטן שבצידם גם רצון אמיתי לתרום, לרפא ולתקן את החברה שלנו.
אנו ההורים והמשפחות כולן, למרות הדאגה תומכים בכם, ואתם תלכו בראש מורם.
לסיום :
תודה על היותכם,
תודה על מי שאתם שמחים, סקרנים, יפים וטובים.
תודה גדולה על מה שבחרתם לעשות למען הכלל,
תשמרו על עצמכם, תעזרו ותדאגו אחד לשני ולשניה, היו טובים ושקולים במעשיכם. שמרו על אנושיותכם גם בעיתות מאתגרות [שמירה זו תשמור עליכם בהמשך]
תמשיכו לחלום על עבודה, טיולים ולימודים, על תקווה לחיים טובים ולשלום.
בהצלחה לכם אהובים ואהובות שלנו.
צאו בשלום ושובו לשלום
ונקווה כולנו שהחטופים כולם.ן ישובו גם כן בשלום
, בשם כל הורי המחזור
איתי יבין , אבא של רות
30.6.2024